עשרבבוקר.

מכתב אהבה לקינדר בואנו, בשלוש הפסקות של חיים אחד: בגיל 6, בגיל 10 ובגיל 34.

יש שעה אחתביום שלא גדלה.

שומעים את הצלצול? תיק נפתח, נייר מרשרש, ואת הקופסה האדומה ידעת לפתוח לבד.

הקליק של השוקולד. המילוי הלבן שנמס לאט. והפירורים שנשארים על המחברת עד הצלצול הבא.

בקופסה תמיד חיכתה עוד אצבע. משם מתחילה התחושה שמלווה אותך עד היום: תמיד יש עוד.

חבר שמחכה לחצי שלו. עוגה אחת שמתחלקת לשניים, אף פעם לא בדיוק לשניים.

רגע של שקט, באמצע חצר מלאה רעש.

בין הישיבה לשיחה הבאה, פותחים רגע לעצמך.

השבירה הקטנה הזאת. ואז הקרם.

שוקולד חלב מבחוץ, מילוי חלבי רך בפנים. את הביס הזה הלשון זוכרת עוד לפני הראש.

ציפוי קקאו, עוגה ספוגית ומילוי חלבי באמצע. כל ביס חושף את השכבה הבאה.

שוקולד חלב, ופל דק וקרם חלב ואגוזי לוז. ופסי שוקולד מריר מלמעלה, שסוגרים את הביס.

שלושה טעמים, שעה אחת. גדלת, והטעם גדל איתך.

השורה של עשר

בכל גיל היא נראית אחרת, ומרגישה בדיוק אותו דבר.

לפרטים: 052-219-6803